המסכות יורדות

המסכות יורדות
לא, איני מתכוונת למסכות
שמחייבים אותנו לשים על הפנים,
למרות שהן בהחלט סימבול
למסר אותו אני רוצה להעביר.
אז לאילו מסכות אני מתכוונת?
באחד הטקסים שעברתי
יצקנו מסכות גבס על הפנים.
(תמונות רצ"ב פה בהמשך)
בכל פעם שהניחו עלי עוד פיסת גבס רטובה,
דמיינתי איך אני מעבירה אל הבד
את כל המסכות שעטיתי על עצמי
לאורך השנים עוד משחר ילדותי,
שהסתירו את מי שאני.
שהסתירו את איך שאני מרגישה באמת.
מסכות שהעמדתי אז פנים של:
אני בסדר, אצלי הכול בסדר,
שאני בטוחה בעצמי,
שאני שמחה, שאני יודעת וכל יכולה,
שאני רוצה ומעניין לי,
שאני שייכת, שקל לי,
שאין בעיה...
ש.... אתם בטח מכירים ויודעים בעצמכם.
מסכות, מסכות, מסכות
שקילפתי במשך שנים רבות.
מסכות שבכל פעם שנזכרתי בהן,
ומתוך הדרך הארוכה שעשיתי
להתחבר לאני האותנטי שלי,
ידעתי כי תם ונשלם זמנם.
הטמעתי אותן אחת אחת לתוך הבד
של מסכת הגבס שעל פני.
כשהמסכה התייבשה וירדה מפני,
קישטתי וצבעתי
את כל הפיסות שהצטברו עליה.
ואז עלתה לי המילה "אשליה",
שבעצם מה שאני עושה
זה לוותר על העולם האשליה
של מי חשבתי שזו אני.
על עולם האשליה
של מה שחשבתי כנכון ואפשרי.
על עולם האשליה שבו נתתי
והענקתי את הכוח שלי לאחרים.
על עולם האשליה שהאמנתי
שכך צריך להתנהל
בעולם כדי לשרוד
ואני זה לא מספיק טוב.
שמתי את המילה "אשליה"
על המצח, על העין השלישית.
כהבטחה לעצמי
שאיני מוכנה יותר לחיות בעולם השקר.
צעדנו עם המסכות על הפנים
מספר קילומטרים בשיא החום.
הרגשתי את כובד המשקל שלה
ואת הכבדות בנשימה
כשבקושי מצליחים
לראות דרכה את הדרך.
ואז בטקס נפלא
ותוך כדי ריקוד וצלילי זמרה,
השלכנו את המסכות לתוך האש
בהפגנתיות ובשמחה.
איזו הקלה!
צפו לגילויים מרעישים בחודשים הקרובים!
העולם כיום מסיר את המסכות,
שיצרו לנו את עולם האשליות
של כל מה שחשבנו כאמת ונכון.
אשליית המנהיגים שמובילים,
אשליית מערכת הרפואה והבריאות,
אשליית מערכת החינוך שמחנכת לקונפורמיות
אשליית המיסים והמערכת הכלכלית
המשעבדים את האנשים,
אשליית הנדסת האקלים, המים והמזון,
אשליית הנפרדות של החומר מהרוח,
אשליית ההיסטוריה, הדת והמדע,
אשליה, אשליה, אשליה בכל פינה.
אפוקליפסה!!!
פירוש המילה "אפוקליפסה"
איננה סוף העולם,
אלא הרמת הווילון להתגלות
של כל ההסתרות.
אנו מסירים כיום את הרטיות שמעל העיניים.
את האשליה שהאמנו בה במשך דורי דורות.
זו האחריות האישית
של כל אחד ואחת מאתנו
להסיר את המסכות שעטינו על עצמנו
והסתירו את מי שאנו
שהסתירו את היכולת שלנו
לראות את האמת שלנו, מבפנים ומבחוץ.
במתחת של המתחת
כולנו רוצים שלום, אהבה ואחווה.
מתחת למגדר, לדת, לתרבות, לצבע,
כולנו "בני אנוש" ולא "בני שונא".
כל מה שאנו רוצים
זה לתת ולקבל אהבה,
רוצים שייכות ולא להרגיש לבד.
להיות מי שאני
ולדעת שאני כמו שאני
זה נפלא ומיוחד.
זהו אושר אמיתי.
תחשבו על כל הפעמים בהם עטיתם מסכות
כדי שלא יראו איך אתם באמת מרגישים,
מה אתם באמת חושבים או רוצים,
שהסתירו את הפחדים והחששות.
צרו לכם מסכה משלכם:
על גבי גבס, ציור, עיסת נייר,
מסכת פלסטיק שקונים בחנויות היצירה
וצרו טקס, רצוי אפילו עם בני המשפחה והילדים,
שבו אתם מסכימים להסיר את כל התוויות,
את כל מה שמסתיר אתכם ומעמידים פנים
שזה באמת מי שאתם.
ככל שנסיר מבפנים,
כך נסכים להסיר
את האשליה בעולם החיצוני.
עולם שהסתיר מפנינו
את החופש, את הייחודיות שלנו,
את הכוח שלנו,
את העתיד שמגיע לנו.
עתיד חופשי, שבו כל אחד מאתנו
בוחר באמת לחיות את מי שהוא,
לממש את כשרונו המיוחד,
ולא את מה שמכתיבים לנו.
כך נרגיש יותר ויותר ריבוניים לחיינו.
הגיע הזמן לקחת אחריות
ולהוביל את חיינו.
להכתיב בעצמנו
את מה שהלב שלנו רוצה:
לאהוב, לחלוק, לתת,
לחבק, לתמוך, ליצור,
למצוא דרכים משותפות
להתחבר, להתאחד, לצמוח, ללמוד,
להתפתח בשותפות אמיתית.
ובמקום תחרות וניצול המשאבים בנפרדות,
בואו ניצור ביחד שותפויות:
שותפות כלכלית של משאבים טבעיים וחינמיים,
שותפות בין מדינות שפעם חשבנו שלא יכולות להיות
שותפות עם הילדים בחינוך
שרואה אותם באמת מבפנים
ומאפשר לכל אחד מהם
לגלות ולבטא את ייחודיותו.
שותפות בעסקים,
שותפות מיטיבה עם המדע והטכנולוגיה.
שותפות הרמונית עם בעלי החיים והטבע.
שותפות של גופינו הפיזי, הנפשי
והרוחני בצורה הוליסטית.
ועוד ועוד....
זה מה שקורה בניפוץ המסכות והאשליות.
בהתחלה זה נראה מפחיד
כי הכול נראה חשוף, גלוי, עירום.
אך אז עולם מופלא וחדש נולד.
זוהי התקופה,
להתעורר מהאשליה
ולהסיר את מה שמסתיר.
להסיר את המסכות ולגלות
עולם של אור שכל כך מלא בטוב
ובאהבה. באהבה שהנך.
אהו, כן יהי רצון.
שלכם באהבה גדולה,
רלי וורן






תגובות
המסכות יורדות — אין תגובות
HTML tags allowed in your comment: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>